דורית לפני ואחרי 35 שנה...

נסענו לפגישה חשובה שתוכננה כבר הרבה מאוד זמן.
אספתי את דורית והיא הביאה איתה את כל המסמכים הדרושים לפגישה ולשאר השבוע.
כל הדרך הסתכלתי עליה.
הייתי מאוהב בה כבר באמצע היסודי אבל לא יכולתי להרשות לעצמי את הלוקסוס של חברה מקיסריה.
למסיבת בת המצווה שלה לא הלכתי.
ידעתי שזה בכל מקרה יצחקו עלי כולם.
וזה מה שקרה.
הלכתי לאימון של מכבי בכדורסל.
כל מי שהיה במסיבה הספיק להגיע ולדווח לי שיש להם מקרר עם דלת שקופה- אטרקציה מרעישה באותם ימים.
חוץ מזה גם היו להם 2 מכוניות.
קיסריה כבר אמרתי?
אחר כך נפרדו דרכינו- אני עברתי לבי"ס אחר, והיא המשיכה את חייה.
לא ראיתי אותה ולא שמעתי ממנה כ20 שנים ברציפות.
רק באוניברסיטה מישהו אמר לי שהיא יושבת בקפיטריה - והלכתי לראות אותה.
לא כל כך הצלחתי לראות מי יודע מה- רק העברתי מבט חטוף וזיהיתי את תוי פניה.
לא העזתי לגשת ולא חשבתי לדבר איתה. בכל זאת עברו 20 שנה...

עברו עוד 15 שנים של נתק מוחלט והתקדמתי בעבודה.
חיפשתי מזכירה חדשה.
ובין קו"ח שקיבלתי- קיבלתי זו לא מילה.
הוצפתי מתאר בצור היותר מדוייקת את מה שקרה.
אין לי מושג איך מתוך הכמויות העצומות של קורות החיים שהונחו כל בוקר על שולחני מתוך הפקס- דווקא היא צדה את עיני.
היינו כבר באמצע שנות ה40 של חיינו.
היא היתה נשואה עם 4 ילדים.
והגיזרה שלה היתה בהתאם.
אבל פניה הבהירים והמיוחדים לא השתנו.
אני יודע שמשפחתה עברה כמה משברים לא פשוטים לאחר מות אביה, ולמרות שגם אמה עבדה בעסק- הדברים לא התנהלו בצורה טובה. המשברים הללו ניכרו על פניה היפוטת.
היא כבר לא חייכה בצורה המלכותית שלה.
ולמרות זאת - שכרתי אותה לעבודה - מבלי שישבנו פעם אחת לדבר על העבר.
הכל התנהל מקצועית.
גם בנסיעה היא ציינה כמה מספרים ונתונים שהייתי צריך לזכור לפני שנכנסנו לפגישה.
אין ספק שהיא היתה יעילה.

הנסיעה היתה ארוכה ואני כבר התחלתי להתעייף.
היא הוציאה חפיסת שוקולד מתוך אריזה שלא הכרתי והציעה לי "לקחת שורה".

השוקולד לא היה מהסוג של פרה עלית אלא עטוף בצורה מיוחדת.

שאלתי אותה מה זה והיא ציינה שהיא עושה מדי פעם סדנת שוקולד וזה חלק מהתוצאות...
לקחתי את השורה ולאחר מספר דקות התאוששתי - והתעוררתי.
הפגישה היתה סבירה לחלוטין לאור העובדה שדיברו שם על נתונים משעממים ודורית דחפה לי מידי פעם קוביות שוקולד מתחת לשולחן.
יצאנו מהפגישה.
נעמדתי באמצע המסדרון הסתכלתי לה בעינים ואמרתי לה:
אנחנו צריכים לדבר.
כן, היא הינהנה.

השוקולד והשוקולטיירית

משטח הנירוסטה בהק באור הפלורסנט החד שעל התקרה.
אור לבן חסר חמלה ורחמים נפל על ידיה הלבנות החרוצות של השוקולטיירית, המפזזות על גבי המתכת הקרה מערגלות מסובבות מושכות ושוב מורחות את המשחה החומה הנה והנה.
ריח טחינתם המתוק של פולי הקקאו הקלויים התערבב בניחוח מכונת האספרסו מן הפינה שהגירה משקה סמיך ואדי הקפה התמזגו יפה בחלל החדר.

שערה הארוך והמתפתל של השוקולטיירית ותלתליה המקפצים הדגישו את תנועותיה ביתר שאת כשהיא מטמפררת את השוקולד, גופה נמתח קדימה ואחור.
הריקוד הזה מול המשחה החומה הכהה, גוחנת ואוספת, הדגיש עוד יותר את עירומה הלבן. כשהזדקפה נותרו שני כתמים מרירים עגולים תמימים וכהים בחזית גופה הדשן.

בפינת החדר ישבו התלמידים וחיכו לשמוע מי מהם המצטיין שיזכה לטעום את השוקולד המריר מכף ראשונה.

בפינת החדר הקטן  הוא ישב, על השטיח. על ברכיו קופסה ענקית ומהודרת של ממתקי שוקולד בלגי עטופים בניירות כסף בכל צבעי הקשת, כמו בדגל.

והוא אכל אותם לפי הסדר גם, קודם את הסגול ואז את הורוד אחר כך הכחול ואחריו הירוק והצהוב  ובסוף הכתום ואחרון האדום.

הוא לא הבחין בטעמים השונים, על לשונו טעם המתכת ובגרונו צרב המריר.

אחד אחד נגס בהם, גלגל בכאב על הלשון, כיווץ לחיים והצמיד אל החך הבוער, מניח לדמעות השוקולד לזלוג על פניו היפים.

הקקאו של אקוודור זכה בתחרות של ADM ומנהלי המחקר ופיתוח של חברת קרגיל (Cargill)

הקקאו של אקוודור זכה בתחרות של ADM ומנהלי המחקר ופיתוח של חברת קרגיל (Cargill)

לאחר ביקור בשטח, מומחי חברת ADM וקרגיל קבעו כי פולי הקקאו מאזור אקוודור היו בעלי הטעם הטוב ביותר עבור שוקולד.

הם הוגדרו כFine flavor קטגוריה של פולים מיוחדים שנותנים טעם פירותי עשיר.

האקלים באקוודור גורם לפולים האקוודורים להיות באיכות הטובה ביותר. (מה שמשפיע כמובן על איוכת השוקולד...)

הכתבה המקורית:
http://www.confectionerynews.com/Commodities/Ecuadorian-cocoa-wins-vote-of-ADM-and-Cargill-R-D-chiefs?nocount

מדי יום היא עברה ברחוב הקטן  בדרכה לעבודה.
משרד רואה החשבון המדופלם היה  אפלולי למראה והיא  השתדלה להאריך את הדרך אליו ובחזרה כדי לשאוף אל קירבה את ריחות הרחוב וצבעיו עד שתגיע לפינה האפורה והיומיומית שלה.
בדרך היתה מתעכבת ומאיטה במיוחד ליד  חנות הכוך הקטנה של השוקולטייר בפינת הסימטה, עומדת שם דקה ארוכה מנסה לדמיין את טעמם של השוקולדים, מרגישה אותם מתגלגלים על לשונה מתוקים רכים מפנקים.

מאחורי השולחן, רהיטי העץ הכהים, הקירות צבועים בצבע שמן ירקרק מבחיל וישן השרו אוירה קודרת על המשרד.
דפים ארוכים ומסך מחשב מיושן ואפור מילאו את יומה מספרים מספרים מספרים, וקצת ממש מעט אותיות.

רגעי הבריחה היו מעטים ונמדדו בכסף ולפעמים אפילו בזהב ריגשי, למשל כשהיתה עומדת ליד החלון, מתבוננת בחלונות הבניין שליד, באורות הפלורסנט של הנמלים האחרות שעמלו במשרדים אחרים מייחלת לראות פנים מחייכות ואפילו סתם משועממות בחלון.
לפעמים דמיינה שהוא שם.
מתבונן עליה כשהיא לא מבחינה, כשהצל של הבנין שלה נופל על הקיר הבניין שלו, ממול.

היא דמיינה  אותו גבוה ממנה בערך בראש וחצי, לא גבוה מאד.
כתפיו די רחבות אך מבנהו צנום.
חולצה מעומלנת של עכברי המשרדים על גופו, והצווארון המגוהץ למשעי עוטף צוואר ארוך ונשי מעט.
עורו חום חלבי כזה, והיא עצמה עיניה ושאפה אליה נשימה ארוכה מדמיינת מרחרחת מנסה להבין מה יהיה  ריחו.

הריח הראשון שעלה היה ריח השמש ביום אביבי, עז חצוף ומתפרץ.
היא חייכה, מיטיבה את תנוחת גופה נשענת על מסגרת חלון ומניחה לקרני האור הקצרות ליפול חדות על מפתח המחשוף שלה, ולזחול משם והלאה מטה עד שינצנצו בין עורה הצח לתחרת המשי של חזייתה.
נשימה ארוכה וטלפון חצו  את הקו שבין המציאות לחלום וחתכו באכזריות את הרכות שליטפה את עורה.

כשניסתה לחזור אל החלום להמשיך לדמיין את הריח הבא שיעלה מן הזר שבחלון שממול, בדיוק עברה השותפה וקולות זרים בקעו מן המסדרון והיא מהירה להתיישב ולהמשיך להתעסק במספרי חייה המשמימים.
המספרים, לא החיים. אבל אולי גם, כן גם.

צלצול הפעמון המיושן של דלת הכניסה למטה, צורם ומתכתי קרע את החלל הגבוה של החדר.
היא לחצה על פעמון הנחושת העתיק, ותהנה איך זה שדווקא הפעמון הפשוט והאנכרוניסטי הזה עדיין עובד כשכל האינטרקומים והלחצנים הדיגיטליים והאלקטרוניים קורסים בתקלות שונות ומשונות פעם בפעם.
הכפתור של הפעמון חייב לחיצה חזקה באצבעותיה, אחרת דלת הכניסה לא היתה נפתחת בקומה התחתונה.

היא יכלה לספור בדיוק את הצעדים של השליח, זה בטח יהיה מן הסתם השליח, מדלג במדרגות שתיים שתיים כולו תזזית וריח מהירה.
הם תמיד מיהרו לשום מקום חשוב אבל בהחלט דחוף.
היתה דחיפות גדולה בצעדים במסדרון.
דפיקה קלה על הדלת  העץ הכבדה הפתוחה והוא כבר מתקרב לשולחן שלה.

מעטפה בידיו, צנחה על השולחן.
היא אהבה להרים את ראשה בהפתעה, גמורה לכאורה, ולהישיר מבט אל עיניו של השליח, מצפה למצוא שם...מממ... היא לא ידעה מה.
היתה ציפיה במבט שלה, אבל היא לא ידעה מה .בדרך כלל לא מצאה שם כלום.

ידו של השליח היתה זריזה על המעטפה אבל היא לא פיספסה את הצבע.
הגוון החום החלבי הבהיק מול עיניה, האור השתקף בעור ובבת אחת עלה בפיה טעם שוקולד חלב.
אט אט הרימה את עיניה, לפגוש את המבט הכהה, בטעם אספרסו שחייך אליה.
הוא תפס את עצמו מיד, חילץ את ראשו במהירות מן הקסדה, את שיערו ניער כאומר, הנה אני, אין לך מה לחפש בשום מקום אחר.

אי אפשר היה לטעות בגרוגרת שלה שעלתה וירדה בעודה בולעת רוק רב שהצטבר בפיה ולא איפשר לה לומר מילה, מעבר להנהון הביישני, סמוק קלות מובך מעצם האלם שתקף אותה.
חיוכו הרחב, הקמטים סביב עיניו, הפתיחות של פניו איפשרו לה להתעשת במהירות, להצביע על השולחן ולמלמל, תניח כאן.

צמצום קצר והרהור שחלף כצל על פניו, היתה השאלה.
ידו הניחה את התשובה על השולחן ליד ידה.
שני פרלינים בצלופן מבריק עם הלוגו של החנות שבסמטה חייכו אליה.
האחד שוקולד חלב, והשני מריר.
מבטה שוב התרומם, מחפש את עיניו ומוצא אותן צוחקות ושואלות, במה תבחר?

שוקולד משנה מצבי רוח אבל לא הכרה

לפי מחקרים חדשים שנערכו לאחרונה מתברר ששוקולד יכול לשנות מצבי רוח, אבל לא הכרה.

פלבנואידים המוכרים גם כויטמין P הנמצאים בשוקולד מריר יכולים להרגיע עצבנות אולם לא נמצא קשר בין יכולות קוגנטיביות משופרות לשוקולד המריר, על פי מחקר שהציג בארי קאבוט.
המחקר הציג את העובדות שאנשים שצרכו פלבנואידים ברמה גבוהה בשוקולד מריר, דיווחו על מצבי רוח חיוביים יותר.
72 גברים ונשים בגילאי 40-65 נתבקשו לצרוך 20 גרם של שוקולד מריר ולשתות משקאות שמכילים 250/500 מ"ג של ויטמין P במשך 30 יום.
הנסיינים לא ידעו מי שותה וכמה.
תוצאות המחקר הציגו בצורה ברורה את ההשפעה של ויטמין P על המשתתפים הבריאים בניסוי.

לכתבה המלאה:
http://www.confectionerynews.com/R-D/Dark-chocolate-enhances-mood-but-not-cognition-say-researchers

עוגיות שוקולד המכילות חיידקים פרוביוטיים עשויות לסייע לתפקוד מעיים בקרב הקשישים - מחקר חדש

עוגיות שוקולד המכילים חיידקי פרוביוטיקה יכולים לעזור ולשמר מיקרואורגניזמים במעיים שיורדים עם הגיל ולגרום לעצירות ושלשולים אצל אוכלוסיית הקשישים - על פי מחקר חדש שפורסם לאחרונה.

על פי המחקר, חודש אחד של צריכת עוגיות שוקולד גרם לירידה משמעותית בתופעות השלשולים שקשורות לגיל.
באופן ממוקד יותר- מדובר בירידה בכמות הפתוגנים שבמעיים. 

למאמר המלא:
http://www.confectionerynews.com/R-D/Probiotic-chocolate-biscuits-may-aid-bowel-function-in-the-elderly-study?utm_source=copyright&utm_medium=OnSite&utm_campaign=copyright